הקדמת תשלומים בהליך חדלות פירעון – התנאים, הפסיקה והאפשרות לקבל הפטר מוקדם

יחידים רבים שניתן בעניינם צו לשיקום כלכלי נדרשים לשלם מדי חודש סכום קבוע לקופת הנשייה, לעיתים במשך שלוש שנים ואף יותר. כאשר בן משפחה מציע לסייע בתשלום יתרת התוכנית, מתעוררת האפשרות להקדים את התשלומים ולהתקדם לקראת קבלת הפטר.

אלא שהקדמת תשלומים אינה פעולה טכנית של העברת יתרת הכספים. החוק והפסיקה קובעים תנאים ושיקולים שיש לבחון, ובהם מקור הכספים, התנהלות היחיד, מועד הגשת הבקשה והשפעתה על השיקום הכלכלי.

מהי הקדמת תשלומים בהליך חדלות פירעון?

לאחר שניתן ליחיד צו לשיקום כלכלי, נקבעת לו, ככלל, תוכנית תשלומים בהתאם ליכולתו הכלכלית.

סעיף 163 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, קובע כי תקופת התשלומים הרגילה היא שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, בכפוף לחריגים ולהוראות החוק.

במסגרת תוכנית הפירעון נדרש היחיד לשלם סכום חודשי לקופת הנשייה ולעמוד בהוראות נוספות שנקבעו בעניינו.

לדוגמה: ליחיד נקבע תשלום חודשי בסך 1,500 ש"ח למשך 36 חודשים. לאחר שנה של תשלומים נותרו לו 24 תשלומים, בסכום כולל של 36,000 ש"ח.

אם בן משפחה מוכן להעניק לו את הסכום הנדרש, ניתן לבחון הגשת בקשה להקדמת התשלומים, כך שיתרת התוכנית תשולם בתשלום אחד במקום להמשיך בתשלומים חודשיים.

מטרת הבקשה היא לאפשר ליחיד להשלים את תוכנית הפירעון מוקדם יותר ולהתקדם לקראת סיום ההליך וקבלת הפטר.

עם זאת, אין ליחיד זכות אוטומטית להקדמת התשלומים, גם אם מלוא הסכום עומד לרשותו.

מה קובע החוק לגבי הקדמת תשלומים?

סעיף 170(ד) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסדיר את האפשרות להקדים את התשלומים שנקבעו בצו לשיקום כלכלי.

בהתאם לסעיף, יחיד המבקש להמיר את תוכנית התשלומים בתשלום חד־פעמי, או בתשלומים גבוהים יותר לתקופה קצרה יותר, נדרש להגיש בקשה לשינוי הצו לבית המשפט.

החוק קובע כי בית המשפט רשאי לאשר את ההקדמה רק אם הוכח להנחת דעתו שמקור הכספים אינו מנכסי קופת הנשייה.

כלומר, יש להראות שהכספים המיועדים להקדמת התשלומים אינם כספים או נכסים שכבר שייכים לקופת הנשייה במסגרת ההליך.

נוסף על כך, בהתאם לסעיף 170(ה) לחוק, יש לאפשר לנושים להשמיע את עמדתם לפני קבלת ההחלטה.

חשוב להדגיש: מקור מימון שאינו חלק מקופת הנשייה הוא תנאי הכרחי, אך אינו תנאי מספיק. לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב אם לאשר את הבקשה.

האם בן משפחה יכול לשלם את יתרת תוכנית הפירעון?

כן. אחת האפשרויות הנפוצות להקדמת תשלומים היא סיוע כספי מצד הורה, אח, בן זוג או גורם חיצוני אחר.

למשל, כאשר הורה מבקש להעניק ליחיד את יתרת הסכום שנקבע בתוכנית הפירעון, ניתן להגיש בקשה להקדמת התשלומים, תוך הצגת מקור הכספים והנסיבות שבהן הוחלט להעניק את הסיוע.

בהנחיית הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מיום 6.11.2025 נקבע כי יש לפרט בבקשה את זהות הגורם המממן, מקור הכספים, הקשר בינו לבין היחיד והסיבה למתן הסיוע.

כמו כן, יש להבהיר כי מדובר בסיוע הניתן ללא תמורה, ולצרף תצהירים מתאימים של היחיד ושל הגורם המממן.

האם ניתן להקדים תשלומים באמצעות הלוואה?

יש להבחין בין מתנה לבין הלוואה.

בהתאם להנחיית הממונה, ככלל יש להמליץ על דחיית בקשה להקדמת תשלומים כאשר מקור המימון הוא הלוואה מצד שלישי. הטעם לכך הוא החשש שהיחיד יחליף חוב אחד בחוב אחר, באופן העלול לפגוע בשיקומו הכלכלי.

עם זאת, יש להבחין בין מצב שבו היחיד עצמו מתחייב להשיב את הכספים, לבין מצב שבו בן משפחה נוטל הלוואה על שמו ומעניק את הכספים ליחיד ללא התחייבות להחזר מצדו.

בכל מקרה יש לבחון את מהות העסקה ואת מקור הכספים בפועל, ולא להסתפק בכינוי שניתן לסיוע.

מתי אפשר להגיש בקשה להקדמת תשלומים?

סעיף 170(ד) אינו קובע תקופת המתנה אחידה לפני הגשת הבקשה.

עם זאת, מועד הגשתה הוא אחד השיקולים המרכזיים שנבחנים על ידי בתי המשפט.

בהנחיית הממונה מיום 6.11.2025 נקבע כי ככלל, רצוי שיחלפו לפחות שישה חודשים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי לפני הגשת בקשה להקדמת תשלומים.

מדובר בהנחיה כללית, ולא בתנאי מוחלט שנקבע בחוק. בנסיבות מתאימות ניתן לבחון גם בקשה המוגשת קודם לכן.

מנגד, חשוב לדעת כי גם חלוף שישה חודשים אינו מבטיח שבית המשפט יאשר את הבקשה.

ככל שהבקשה מוגשת בסמוך למתן הצו לשיקום כלכלי, עשויות להתעורר שאלות בנוגע למקור הכספים, למועד שבו התגבשה האפשרות לממן את התשלומים ולשאלה אם ניתנה ליחיד הזדמנות מספקת לעבור תהליך שיקום כלכלי.

האם חייבים להוכיח שינוי נסיבות?

אחת הסוגיות המשפטיות שהתעוררו בפסיקה היא האם בקשה להקדמת תשלומים לפי סעיף 170(ד) מחייבת גם הוכחת שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות, בהתאם להוראות סעיף 170(א).

בעניין ווסטריקוב (חדל"פ 56254-02-20) נקט בית משפט השלום גישה שלפיה כאשר מבוקשת הקדמת התשלומים בלבד, מבלי לשנות את סכום התוכנית, אין חובה עצמאית להוכיח שינוי נסיבות.

לעומת זאת, בעניין באקבה (עחדל"פ 46695-12-22) קבע בית המשפט המחוזי כי יש לבחון גם שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.

גישה זו אומצה גם בפסק הדין המחוזי בעניין קאדריה (רחד"פ 71464-04-25), שניתן במאי 2025.

בהנחיית הממונה מנובמבר 2025 הוצגה עמדה שלפיה אין בהכרח צורך בהוכחת שינוי נסיבות לפי סעיף 170(א), וכי נכונות חדשה של צד שלישי לממן את התשלומים עשויה ממילא להיחשב שינוי נסיבות רלוונטי.

לפיכך, קיימת חשיבות לנימוק מפורט של הבקשה, ובמיוחד להסבר מדוע האפשרות להקדמת התשלומים התגבשה במועד שבו הוגשה.

אילו שיקולים בוחן בית המשפט?

מעבר למקור הכספים, בתי המשפט בוחנים שורה של שיקולים, ובהם:

• משך הזמן שחלף מאז מתן הצו לפתיחת הליכים ומאז מתן הצו לשיקום כלכלי.
• התנהלות היחיד במהלך ההליך, לרבות עמידה בתשלומים והגשת דוחות.
• נסיבות יצירת החובות ומידת תום הלב.
• יצירת חובות חדשים במהלך ההליך.
• היקף החובות ושיעור הפירעון הצפוי לנושים.
• נסיבות אישיות, משפחתיות, רפואיות ותעסוקתיות המצדיקות הקדמת תשלומים.
• השפעת הקדמת התשלומים על שיקומו הכלכלי של היחיד.
• האפשרות להותיר בתוקף הוראות הנוגעות להקניית נכסים לקופת הנשייה.

שיקולים אלה נדונו, בין היתר, בפסקי הדין בעניין אברמוב, באקבה, סוהיל וקאדריה.

האם מתנה מהורה מבטיחה את אישור הבקשה? פסק הדין בעניין קאדריה

בפסק הדין רחד"פ 71464-04-25, קאדריה נ' אטלס ואח' (19.5.2025), דן בית המשפט המחוזי בחיפה בבקשת רשות ערעור של יחידה שנקבעה לה תוכנית פירעון בסך 81,600 ש"ח למשך 48 חודשים.

כחודש לאחר מתן הצו לשיקום כלכלי ביקשה היחידה לשלם את מלוא יתרת התוכנית באמצעות מתנה מאביה.

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור, בין היתר בשל סמיכות הבקשה למתן הצו, מחדלים בהתנהלות היחידה ונסיבות יצירת חובותיה.

השופטת עדי חן־ברק הדגישה כי תקופת התשלומים עצמה עשויה להיות בעלת חשיבות לתהליך השיקום, וכי אין לראות בהקדמת התשלומים זכות מוקנית רק משום שהכספים מגיעים מגורם חיצוני.

עם זאת, בפסק הדין הוזכרו גם מקרים חריגים שבהם אושרה הקדמת תשלומים כדי לסייע ליחידים להשתלב בעבודה ולהתקדם בשיקומם הכלכלי.

כך, למשל, בעניין רוקח תואר מקרה שבו סיום מוקדם נועד לסייע ליחיד שנגמל מהתמכרות להשתלב בעבודה; ובעניין אבו חלף תואר מקרה של משפטן שהליך חדלות הפירעון הקשה על השתלבותו המקצועית.

מקרים אלה ממחישים כי לעיתים דווקא סיום מוקדם של ההליך עשוי לקדם את השיקום הכלכלי.

האם אפשר להקדים תשלומים באמצעות משיכת כספי פנסיה?

זו אחת השאלות החשובות ביותר ליחידים השוקלים לשלם את יתרת תוכנית הפירעון באמצעות חסכונותיהם.

בהחלטה מיום 22.8.2026 חדל"פ 25803-01-23, משיח נ' הממונה על חדלות פירעון, דן בית משפט השלום בירושלים בבקשת יחיד למשוך כספי תגמולים מקרנות פנסיה כדי להקדים את יתרת התשלומים.

ליחיד נצברו כספי תגמולים בסך כ־68,352 ש"ח. לאחר ניכוי המס הצפוי, הסכום שהיה נותר למשיכה הוערך בכ־44,429 ש"ח.

הנאמן והממונה תמכו בבקשה, בין היתר לנוכח התקדמות היחיד בשיקומו הכלכלי והסדרת חוב מזונות משמעותי בסך כ־400,000 ש"ח.

אולם בית המשפט, מפי השופט עופר יובל, דחה את הבקשה.

מדוע בית המשפט סירב לאשר את משיכת כספי הפנסיה?

לפי הנתונים שהוצגו לבית המשפט, משיכת כספי התגמולים הייתה צפויה להפחית את הקצבה החודשית העתידית של היחיד מכ־4,686 ש"ח לכ־3,892 ש"ח.

מדובר בהפחתה של כ־794 ש"ח בחודש.

בית המשפט סבר כי הפגיעה בחיסכון הפנסיוני עלולה לפגוע בשיקומו הכלכלי של היחיד בטווח הארוך, וכי אין להפוך כספי פנסיה מוגנים לאמצעי שגרתי לקיצור הליך חדלות פירעון.

בית המשפט הבהיר כי בנסיבות המקרה היה נכון עקרונית לאשר את הקדמת התשלומים, אך לא באמצעות מימוש כספי התגמולים הפנסיוניים.

ההחלטה מלמדת כי גם כאשר מקור הכספים אינו מוקנה לקופת הנשייה, אין פירוש הדבר שבית המשפט יאשר בהכרח להשתמש בו להקדמת התשלומים.

יש לבחון גם אם השימוש בכספים פוגע בתכלית השיקום הכלכלי.

ומה לגבי כספי פיצויים?

בהחלטת משיח הבחין בית המשפט בין כספי התגמולים הפנסיוניים לבין רכיב הפיצויים, שלגביו נדונה אפשרות מימוש לטובת קופת הנשייה.

יש להדגיש כי מעמדם של כספי פיצויים מחייב בדיקה בהתאם לסוג הכספים, נסיבות המקרה והדין החל. אין להסיק שכל כספי הפיצויים מוקנים אוטומטית לקופת הנשייה.

איך מגישים בקשה להקדמת תשלומים?

הבקשה מוגשת לבית המשפט הדן בהליך חדלות הפירעון, בהתאם לסעיף 170(ד) לחוק.

לפני הגשתה יש לבדוק את יתרת התשלומים, קיומם של פיגורים, מקור המימון והאם היחיד עומד בהוראות הצו לשיקום כלכלי.

בדרך כלל יש לצרף לבקשה תצהיר של היחיד, תצהיר של הגורם המממן ואסמכתאות רלוונטיות המעידות על מקור הכספים ועל מהות הסיוע.

כמו כן, יש להסביר מדוע הקדמת התשלומים מוצדקת בנסיבות המקרה, ומהי התועלת הצפויה מהשלמת התוכנית מוקדם יותר.

לאחר הגשת הבקשה נבחנות, בין היתר, עמדות הנאמן והממונה, ויש לאפשר לנושים להשמיע את עמדתם בהתאם להוראות החוק.

בית המשפט רשאי לאשר את הבקשה, לדחותה או לקבוע תנאים מתאימים, בהתאם לנסיבות.

האם הקדמת התשלומים מביאה לקבלת הפטר מיידי?

הקדמת התשלומים עשויה לאפשר ליחיד להשלים את תוכנית הפירעון ולקבל הפטר מוקדם יותר.

עם זאת, יש להבחין בין השלמת התשלומים לבין יתר ההוראות החלות במסגרת הצו לשיקום כלכלי.

בפרט, ייתכנו הוראות הנוגעות להקניית נכסים וזכויות לקופת הנשייה, אשר ימשיכו לחול בהתאם להחלטת בית המשפט.

לפיכך, חשוב לבחון את נוסח הצו לשיקום כלכלי ואת התנאים שייקבעו בהחלטה המאשרת את הקדמת התשלומים.

שאלות נפוצות

לסיכום

הקדמת תשלומים בהליך חדלות פירעון עשויה לאפשר ליחיד להשלים את תוכנית הפירעון מוקדם יותר ולהתקדם לקראת קבלת הפטר.

אולם הפסיקה מלמדת כי לא די בהצגת מקור כספי חיצוני. בית המשפט בוחן גם את התנהלות היחיד, את מועד הגשת הבקשה ואת השפעת ההקדמה על השיקום הכלכלי.

החלטת משיח משנת 2026 ממחישה כי אפילו כאשר הקדמת התשלומים מוצדקת, מקור המימון עצמו עשוי לעורר קושי משפטי, במיוחד כאשר מדובר במשיכת כספי פנסיה מוגנים.

לפיכך, לפני הגשת בקשה להקדמת תשלומים חשוב לבחון לא רק אם ניתן לשלם את יתרת התוכנית, אלא גם האם מדובר במהלך המתאים לנסיבותיו הכלכליות והמשפטיות של היחיד.